למה תנורים מסוג IP65 כשלים בפועל (ואיך למנוע זאת)
יש סוד קטן לגבי תנורים מסוג IP65: בדרך כלל, זה לא הרכיב שאחראי על החימום שכושל. בדרך כלל, הבעיה נוצרת דווקא בנקודה שבה החוטים נכנסים למארז.
במערכות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה, נקודה זו הופכת למקור בעיות. אם האטימה אינה טובה מספיק, החום מתחיל לחדור חזרה לחוטים. לאחר זמן מה, הבידוד נהיה שביר, נסדק – ואז נוצר מעגל קצר.
הבעיה של “החימום היתר”
רבות מהחנויות משתמשות בחומרי אטימה פשוטים. לשימוש בפרויקטים חובבניים? בסדר. אך לשימוש בתהליכים תעשייתיים? לא.
אנו עושים זאת אחרת – אנו משתמשים באטימות מרובה שמבדילה בין אזור החימום לבין החיבורים החשמליים. באמצעות חומרי פלואורופולימר ואטימות בלחץ, אנו מונעים את העברת החום לאורך החוטים. זו דרך יעילה למנוע את הרס הבידוד מבפנים.
זול מול איכות אמיתית
תראו הרבה תנורים זולים שמשתמשים בחומרי אטימה פשוטים. לכאורה הם נראים אטומים, אך ברגע שהתנור מתחיל לחמם, החומרים האלו מתכווצים.
אנו משתמשים בחומרי אטימה מדויקים ובחומרי אפוקסי שנאטמים באמצעות ואקום. כך, רמת האטימות נשמרת גם כשהתנור פועל במלוא העוצמה. הבידוד נשאר חזק ולא נפגע.
המציאות
יש כמובן תמורה – כשמאטמים משהו בצורה כה הדוקה, נוצר לחץ פנימי כשהתנור מתחמם. כדי להתמודד עם זה, אנו בוחרים חומרים שמתרחבים ומתכווצים באותו קצב.
אך זכרו: אם אתם מניחים את התנורים במקום צר ביותר, החוטים החיצוניים עדיין צריכים להיות מוגנים מפני חום גבוה. האטימה מגנה על החלקים הפנימיים של התנור, אך היא לא יכולה לעמוד בחוקי הפיזיקה – האוויר סביב התנור עדיין יתחמם.
השתמשו בחוטים עמידים בחום, ותנו למארז מספיק מקום לנשימה. זו הדרך הקלה ביותר למנוע כשלים.